המטרה: בחינה והעמקה של יחסי ערבים–יהודים בישראל, והנגשת הידע התיאורטי והיישומי על יחסים אלה לקהלים רחבים – מקבלי החלטות, אנשי חינוך, ארגוני חברה אזרחית והציבור הרחב.

מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל בודק באופן מקיף את עמדות האזרחים הערבים והיהודים אלה כלפי אלה וכלפי המדינה. מטרתו היא לבחון שינוי בעמדותיהם לאורך השנים ותרומתן לבניית תשתית לחברה משותפת. במדד, אשר החל ב-2003 וכולל גם שאלות שהוצגו מאז 1980, נבדקות שש עשרה סוגיות קבועות שבהן נוטים ערבים ויהודים להיות חלוקים: הפרדה, דימוי האחר, ניכור, אי אימון (בצד האחר ובמוסדות המדינה), קיפוח, זיכרון קולקטיבי, איומים נתפסים, לגיטימציה של דו-קיום, סכסוכים אזוריים (ישראל עם פלסטינים ואחרים), שילוב אזורי (במזרח התיכון או במערב), זהות, הנהגת המיעוט, אוטונומיה למיעוט, דרכי מאבק, מדיניות ושינוי משטר, הערכה כוללת של מצב היחסים. כל סקר גם מוסיף שאלות חדשות לבדיקת ההשפעה של אירועים בזמן האחרון. הבדיקה נעשית על בסיס סקרי דעת קהל חוזרים של האוכלוסייה הבוגרת על פי מדגמים אקראיים, ארציים ומייצגים. סקר הערבים מורכב מ-700 או יותר מרואיינים בראיונות פנים-אל-פנים וסקר היהודים כולל 700 או יותר נשאלים באינטרנט. כל הסקרים מופקדים לאחר עיבודם במאגר המידע IsraelData של המכון הישראלי לדמוקרטיה הפתוח לציבור.
נדבך יישומי – צוות תגובה למדד:
לצד פרסום ממצאי המדד יוקם צוות תגובה ייעודי, שתפקידו לעבור על הנתונים והמסקנות, לזהות סוגיות הדורשות טיפול ממוקד ולגבש מסמכי עמדה והמלצות פעולה המיועדים לגורמי ממשל ולמקבלי החלטות. הצוות יורכב מנציגים מתחומי האקדמיה, הממשל והחברה האזרחית, ויובל על ידי פרופ' יובל פיינשטיין. עבודת הצוות תתבסס על ממצאי המדד, על ידע מקצועי וניסיון מהשטח, ותכוון ליצירת חיבורים מעשיים בין נתונים, ניתוח ופעולה.