מדד
מקיטוב
לשותפות

החברה הישראלית אינה סובלת ממחסור ביוזמות לחיזוק הלכידות החברתית. היא סובלת ממחסור בכלי שמאפשר לדעת אם אנחנו באמת מתקדמים.

הקיטוב בישראל הפך בשנים האחרונות מאתגר חברתי לאיום על יכולתה של המדינה לתפקד כחברה דמוקרטית משותפת. הוא מתבטא לא רק במחלוקות פוליטיות, אלא בשחיקת אמון, בהעמקת גבולות בין קבוצות, בתחושות הדרה ובקושי הגובר לראות באזרחים מקבוצות אחרות שותפים לגיטימיים לעיצוב המרחב הציבורי

מדד "מקיטוב לשותפות" נועד ליצור מסגרת לאומית למדידה ולהבנה של הקיטוב בחברה הישראלית ושל דרכי ההתמודדות עמו. המדד יבחן הן את ביטויי הקיטוב בחברה הישראלית והן את מידת הצלחתם של המדינה וגופי הממשל להתמודד עמם. הוא יזהה סוגיות קיטוב, יבחן מדיניות, חקיקה ומבנים מוסדיים, את יישומם בפועל ואת השפעתם על אמון, שייכות, השתתפות ויכולתן של קבוצות שונות לפעול יחד. כך ניתן יהיה לזהות את סוגיות הליבה שבבסיס שבר האמון בחברה הישראלית, לעמוד על פערים בין הצהרות לבין ביצוע, לאתר חסמים מבניים ולעקוב אחר שינוי לאורך זמן.

בימים אלה אנו מפתחים את המדד במטרה להפוך את רעיון החברה המשותפת לתשתית מדידה שתוכל לתמוך במדיניות ציבורית ובתהליכי שינוי בישראל.

הרמה
הפרפורמטיבית

קרי באיזו מידה הביצועים של מערכות מדיניות כמו גם בחברה האזרחית, הפורמלית והלא-פורמלית, מיישמים בחיי היומיום פרקטיקות של חברה משותפת בפועל או דווקא מגבירים את הפולריזציה בחברה.

הרמה
התפיסתית

קרי באיזו מידה קיימת תודעה של חברה משותפת או שאיפה לקדם עקרונות של חברה משותפת בקרב אזרחים: באיזו מידה חשים אזרחים שעקרונות של חברה משותפת מיושמים לשביעות רצונם ובאיזה מידה לדעתם עקרונות החברה המשותפת ראויים לקידום.

המדד יהווה מסד רחב, שיפרוס באופן מקיף את האתגרים של בניית חברה משותפת, מהם נגזרים דגשי המדידה.

למדד שלושה יסודות, אבני בניין לבחינה מקיפה של מושג החברה המשותפת:

הרמה

המוסדית

ארגונית

בחינה מקיפה של האופנים באם ארגונים ומוסדות של המדינה מיישמים דגשים של חברה משותפת בעבודתם השוטפת, כולל חקיקה, משילות, אדמיניסטרציה ומערכת המשפט.

הרמה

הפרפורמטיבית

קרי באיזו מידה הביצועים של מערכות מדיניות כמו גם בחברה האזרחית, הפורמלית והלא-פורמלית, מיישמים בחיי היומיום פרקטיקות של חברה משותפת בפועל או דווקא מגבירים את הפולריזציה בחברה.

הרמה

התפיסתית

קרי באיזו מידה קיימת תודעה של חברה משותפת או שאיפה לקדם עקרונות של חברה משותפת בקרב אזרחים: באיזו מידה חשים אזרחים שעקרונות של חברה משותפת מיושמים לשביעות רצונם ובאיזה מידה לדעתם עקרונות החברה המשותפת ראויים לקידום.

השאיפה היא שהמדד יבחן את כל אחד אבני הבניין במספר מרחבים במקביל: המקומי-מועצתי, המרחבי-אזורי והמדינתי.

הקורסים שלנו

זהות ושייכות בחברה מרובת תרבויות – ד"ר מירית חייבי ברק
קורס זה עוסק באופן שבו זהות ושייכות מתעצבות בחברה מרובת תרבויות, תוך התבוננות הן בפרט והן בקבוצות וביחסים ביניהן.

הקורס נע מהיחיד אל החברה: תחילה נבחנים תהליכי הבניית העצמי דרך חיברות ואינטראקציה ובהמשך נבחנים היווצרות קבוצות, גבולות חברתיים, קונפליקטים ומפגשים בין קבוצות. הקורס עוסק בדרכים שונות לניהול שונות תרבותית ובוחן את המתח בין זהות אישית, זהות קבוצתית ושייכות חברתית.

בהמשך הקורס נבחנים תהליכים של הכרה, אי־שוויון ופריבילגיה כחלק ממארג רחב של יחסים בין קבוצות, ולבסוף נדונה האפשרות לבניית חברה משותפת – חברה שבה קבוצות שונות חיות יחד תוך הכרה הדדית, השתתפות ושיתוף פעולה.

ניהול קונפליקטים ושונות בחברה הישראלית – ד"ר אסף תורג'מן
הקורס סוקר את השסעים המרכזיים בחברה הישראלית דרך ניסיון להתחקות אחר מקורותיהם של שסעים אלו בהוויה הישראלית.
במסגרת זו נעסוק בקונפליקט היהודי ערבי, דתי-חילוני, בשסע העדתי ובמהפכה החוקתית והשלכותיה על השסע הפוליטי בהווה.

מיומנויות לניהול שונות וקונפליקטים במעגלי החיים – ד"ר רן קוטנר
קורס זה יעסוק במיומנויות לניהול שונות וקונפליקטים הנובעים משונות במרחבים שונים – מהרמה הבינאישית, דרך הרמה הבין-קבוצתית ועד לרמה הלאומית. יוקנו כלים לניהול שיח משתף, משא-ומתן וקונפליקטים לשימוש ברמות השונות, תוך הכרות עם התיאוריות מאחורי התפיסות הנלמדות. עוד, הקורס יעסוק בשאלה כיצד ניתן להביא תפיסות אלה לניהול בונה של מחלוקות סביב שסעים וקיטובים הפוגעים בלכידות ובחוסן בזירות השונות בישראל. לפיכך, יקנה הקורס למשתתפים גם תפיסות ומיומנויות לפעולה במרחב החברתי.
הקורס יהיה בעל אופי רפלקטיבי ויזמין את הסטודנטים מראשיתו לבחון כיצד התכנים הנלמדים מאתגרים את תפיסותיהם ואת מנהיגותם של כל אחד, כיצד היה רוצה ליישמם בחייו האישיים, ומהם הקשיים העומדים בדרך.