שולחנות
עגולים
רב מגזריים

מוקד פריז לחברה משותפת יוזם ומוביל שולחנות
עגולים המחברים בין האקדמיה, המגזר הציבורי
והחברה האזרחית, במטרה לפתח דרכי פעולה
משותפות לניהול שונות, התמודדות עם מתחים וחיזוק
היכולת של קבוצות שונות לחיות יחד.

מהו שולחן עגול בין מגזרי?

המונח שולחן עגול בין מגזרי מתאר פרקטיקה שהתפתחה בעשורים האחרונים, במסגרתה מוקם פורום קבוע או תהליכי שמפגיש יחד מגזרים מרכזיים בחברה לצורך דיאלוג, תיאום ופעולה משותפת סביב סוגיה ציבורית:

ממשלה, רשויות מקומיות, רגולטורים

חברות, תעשייה, יזמים

עמותות, ארגוני חברה אזרחית, פילנתרופיה, אקדמיה/ קהילה.

השם "עגול" מדגיש שוויון פורמלי בין המשתתפים: אין "ראש שולחן", ואין
היררכיה של סמכות בתהליך גיבוש התובנות וקבלת ההחלטות – אלא
אחריות משותפת.
תפיסת השולחן העגול הבין-מגזרי נולדה מתוך ההכרה כי
בעיות ציבוריות מורכבות (חברה משותפת, עוני, חינוך, תעסוקה, סביבה,
קונפליקט חברתי) לא ניתנות לפתרון על ידי שחקן או מגזר אחד בלבד.
שולחן עגול בין מגזרי נועד לחבר בין כוח ביצועי (מדינה), משאבים וחדשנות
(עולם העסקים) וידע המגיע מהשטח (חברה אזרחית).

איך נראה מודל השולחן

העגול של מוקד פריז?

מוקד פריז מבקש לאמץ מודל של שולחן עגול במסגרתו לאקדמיה תפקיד מובחן, מוגדר ומרכזי בניהול שולחן עגול.

המגזר

הציבורי

המגזר הציבורי מביא סמכות, מדיניות, אחריות וביצוע.
תפקידי המגזר הציבורי (האחראי על היישום): הבאת מדיניות,
רגולציה, תקציבים; חיבור למערכות המדינה והרשויות; תרגום תובנות להחלטות,
פיילוטים ושינויים מוסדיים; אחריות לביצוע ברמה הממשלתית/רגולטורית.
המגזר הציבורי אינו "לקוח" של השולחן – אלא שותף מחויב.

החברה

האזרחית

החברה האזרחית מביאה ידע שטח, לגיטימציה ציבורית, ערכים וקולות
מושתקים. תפקידי החברה האזרחית (הידע החי המושפע מהיישום):
הבאת קולות מהשטח; הצפת פערים, עוולות ומתחים; בדיקת ישימות
ואפקטים לא מתוכננים; שמירה על פרספקטיבה מוסרית וציבורית;
מרחב ליישום וניסוי היבטים שונים. החברה האזרחית היא מצפן
המציאות של השולחן ומסייעת גם בקבלת הלגיטימציה הציבורית
לתהליכים ולתוצרים שלהם.

האקדמיה

האקדמיה מחליפה את המגזר העסקי, משמשת מכנסת, מתווכת ידע, ומחזיקה את התהליך. אפשר לראות באקדמיה כמי שמביאה לשולחן לא אינטרס, אלא תנאים לאפשרות של שיח ופעולה.
  • האקדמיה כמזהה בעיה, חוסר או צורך.
  • האקדמיה כספקית ידע ונתונים מחקריים רלוונטיים, מבלי לאיים ובלי להציב דרישות.
  • האקדמיה כמספקת מסגרות חשיבה (Framing) – לא מביאה עמדה, אלא מציעה אופני הבנה: מושגים, הבחנות ושפה שמאפשרת מורכבות.
  • האקדמיה כשומרת המורכבות: בשולחנות רב־מגזריים יש לחץ תמידי להגיע להסכמה, לנסח "המלצות", לייצר תוצרים מהירים. האקדמיה יכולה להאט לפני פישוט יתר מסוכן, לשאול שאלות מורכבות: מה אנחנו מעלימים? אילו קולות לא נשמעים? אילו הנחות מובלעות כאן? וכו'.
  • האקדמיה כגורם שמחזיק זמן ארוך: משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות פועלים בלחץ פוליטי, העסקים בלחץ עלות־תועלת, והחברה האזרחית בלחץ מוסרי ותקציבי. האקדמיה יכולה להחזיק פרספקטיבה ארוכת טווח, לתעד תהליכים וללמוד מכישלונות בלי צורך להצדיקם מיד.
  • מדידה והערכה: האקדמיה יכולה לפתח מדדי אימפקט תהליכיים ולמדוד תוצאות לאורך זמן.
  • תרגום ידע חזרה למגזרים השונים ולציבור: האקדמיה יכולה לנסח תובנות בשפה נגישה ולייצר לגיטימציה ציבורית לתהליכים מורכבים.
  • האקדמיה משמשת כמכנסת וכמחזיקה של התהליך (Convener & Process Holder). האקדמיה אינה רק "צד" בדיון, אלא תשתית מאפשרת.

השולחנות שלנו

הקורסים שלנו

זהות ושייכות בחברה מרובת תרבויות – ד"ר מירית חייבי ברק
קורס זה עוסק באופן שבו זהות ושייכות מתעצבות בחברה מרובת תרבויות, תוך התבוננות הן בפרט והן בקבוצות וביחסים ביניהן.

הקורס נע מהיחיד אל החברה: תחילה נבחנים תהליכי הבניית העצמי דרך חיברות ואינטראקציה ובהמשך נבחנים היווצרות קבוצות, גבולות חברתיים, קונפליקטים ומפגשים בין קבוצות. הקורס עוסק בדרכים שונות לניהול שונות תרבותית ובוחן את המתח בין זהות אישית, זהות קבוצתית ושייכות חברתית.

בהמשך הקורס נבחנים תהליכים של הכרה, אי־שוויון ופריבילגיה כחלק ממארג רחב של יחסים בין קבוצות, ולבסוף נדונה האפשרות לבניית חברה משותפת – חברה שבה קבוצות שונות חיות יחד תוך הכרה הדדית, השתתפות ושיתוף פעולה.

ניהול קונפליקטים ושונות בחברה הישראלית – ד"ר אסף תורג'מן
הקורס סוקר את השסעים המרכזיים בחברה הישראלית דרך ניסיון להתחקות אחר מקורותיהם של שסעים אלו בהוויה הישראלית.
במסגרת זו נעסוק בקונפליקט היהודי ערבי, דתי-חילוני, בשסע העדתי ובמהפכה החוקתית והשלכותיה על השסע הפוליטי בהווה.

מיומנויות לניהול שונות וקונפליקטים במעגלי החיים – ד"ר רן קוטנר
קורס זה יעסוק במיומנויות לניהול שונות וקונפליקטים הנובעים משונות במרחבים שונים – מהרמה הבינאישית, דרך הרמה הבין-קבוצתית ועד לרמה הלאומית. יוקנו כלים לניהול שיח משתף, משא-ומתן וקונפליקטים לשימוש ברמות השונות, תוך הכרות עם התיאוריות מאחורי התפיסות הנלמדות. עוד, הקורס יעסוק בשאלה כיצד ניתן להביא תפיסות אלה לניהול בונה של מחלוקות סביב שסעים וקיטובים הפוגעים בלכידות ובחוסן בזירות השונות בישראל. לפיכך, יקנה הקורס למשתתפים גם תפיסות ומיומנויות לפעולה במרחב החברתי.
הקורס יהיה בעל אופי רפלקטיבי ויזמין את הסטודנטים מראשיתו לבחון כיצד התכנים הנלמדים מאתגרים את תפיסותיהם ואת מנהיגותם של כל אחד, כיצד היה רוצה ליישמם בחייו האישיים, ומהם הקשיים העומדים בדרך.